

לאחרונה פורסם גילוי דעת מקיף מטעם ועדת האתיקה הארצית בנושא השימוש בבינה מלאכותית בעבודת עורכי הדין. גילוי הדעת מתמקד בהיבטים האתיים והמקצועיים של השימוש בטכנולוגיות אלו ומציע הנחיות ברורות לעורכי הדין.
גילוי הדעת מתחיל בהקדמה שמדגישה את ההתקדמות המשמעותית בפיתוח פלטפורמות מבוססות בינה מלאכותית, כמו ChatGPT ומודלים גדולים אחרים, ואת ההשפעה שלהן על עבודת עורכי הדין. הוועדה מציינת את היתרונות של כלים אלו, אך גם את החשיפות האתיות והסיכונים הפוטנציאליים הכרוכים בשימוש בהם.
המסמך מחולק למספר חלקים עיקריים:
אחד היתרונות הבולטים של עבודה עם מערכות סגורות ייעודיות למשרדי עורכי דין הוא רמת האבטחה הגבוהה שהן מציעות. מערכות אלו מצמצמות את מרחב החשיפה של מידע רגיש ומונעות זליגת מידע לידי גורמים לא רצויים. חשוב לוודא שמערכות אלו מאובטחות כראוי ואינן מאפשרות אימון על האינפוטים של המשתמשים, מה שמבטיח שהמידע של הלקוחות נשאר חסוי ומוגן.
במערכות סגורות, אין דרישה מפורשת להסכמה מראש של הלקוח לשימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית. עם זאת, יש לכבד בקשות של לקוחות שאינם מעוניינים לאפשר עבודה עם בינה מלאכותית משפטית על התיקים שלהם. לפיכך, יש יתרון למערכות המאפשרות ניהול וחסימה של שימוש בחומר של לקוחות שאינם מסכימים לכך. זהו צעד חשוב לשמירה על אמון הלקוחות ולמניעת חשיפה לא רצויה של מידע רגיש.
כשמאמנים מודלים ייעודיים למשרד עורכי דין, יש יתרון בלאמן על סט מצומצם ומוגדר מראש של מסמכים (להבדיל מאימון מודל על כל הדאטה של המשרד). לדוגמה, אימון על תבניות ומסמכים אחרים שהמשרד בדק והכין מראש. אימון על סט מוגדר זה מונע זליגה של אינפורמציה בין לקוחות ומעקף החומות הסיניות. כך ניתן להבטיח שהמידע של כל לקוח נשאר מוגן ומבודד, תוך שמירה על רמת דיוק גבוהה של המודלים.
אימוץ טכנולוגיות בינה מלאכותית במשרדי עורכי דין מציע יתרונות רבים, אך חשוב להקפיד על שמירה על פרטיות הלקוחות ואבטחת המידע. מערכות סגורות ייעודיות מציעות פתרון בטוח ויעיל, אך יש לוודא שהן מאובטחות כראוי ושיש אפשרות לנהל בקשות של לקוחות שאינם מעוניינים בשימוש בטכנולוגיות אלו. אימון מודלים על סט מוגדר מראש של מסמכים יכול לסייע במניעת זליגת מידע ולשמור על רמת דיוק גבוהה.
ליזי היא עוזרת משפטית וירטואלית. בזמנה הפנוי היא כותבת על הצומת בין בינה מלאכותית למשפט. למידע נוסף.